למה 34 שנים לא הצלחתי לשחק כדורסל ומה קרה שעליתי על המגרש
|
10 מפגשים הספיקו למאמן במרכז הטניס לספר לי שהקשר שלי עם כדור הוא מקרי ביותר ושכדאי שאחפש תחביבים אחרים שלא כוללים מגע עם כדור.
שנים ארוכות -34 במספר – אספתי את כל ההוכחות לצדקתו.
ספורט מעולם לא היה my cup of tea ומשחקי כדור לא כל שכן – נדיר לתפוס אותי צופה במשחקי כדורסל… צופה… כל העניין הזה היה זר לי עד משעמם עד אתמול בלילה.
לפני חודש סיימתי לקרוא את הספר – WILD – שבו מגוללת בחורה בת 26 את סיפור מסע התרמילאות שלה על אחד המסלולים הקשוחים בארצות הברית: השביל הפאסיפי. בסוף הספר הרגשתי מלאת התפעלות ושאלתי את עצמי: האם אני הייתי מסוגלת לעשות את זה?
חסכתי מכם את התיאורים אודותיה, אני אספר לכם שמדובר בין היתר על פגיעות בגוף והתמודדות פיסית ונפשית מאתגרת מאוד.
בקיצר, שאלתי את עצמי ושמעתי מיד תשובה: בטח שאני יכולה.
ומיד הצטרף הקול השני ואמר: אלא שאני לא רוצה… אני בטוח יכולה אבל אני לא רוצה… לא רוצה לאבד ציפורניים שחורות ברגלים, לא רוצה להיפצע, לא רוצה…
בזה הסתיימה השיחה, או ככה לפחות חשבתי.
מי לא מכיר את השיחות האלה בראש?
מקום פנימי נדלק על האפשרות לעשות משהו שונה ואחר, מתפעל ומתמלא השראה מהישגים של אחרים ורוצה גם, אלא שכעבור שניות קצרות מצטרף לשיחה המתלהבת הקול האחר שלרוב מצנן אותה עד מוות.
כולנו אוהדים מושבעים של הקולות הפנימיים ובמיוחד של כל אלה שמצננים עד מוות את השאיפות העמוקות והרצונות הגדולים שלנו. באופן די תמוה אנחנו מתמידים בהאזנה להם ונותנים להם למנוע מאתנו להשיג הישגים אישיים טובים יותר, גדולים יותר, נאצלים יותר.
אנחנו מאמינים לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ובטוחים שהסיפורים האלה הם האמת הנאצלת היחידה שקיימת בעבורנו. ככה זה וזהו.
כך זה היה אצלי עם הכדור. מעולם לא חלפה בדעתי המחשבה ללכת לשחק בעצמי כדור סל. 34 שנים האמנתי לסיפור שסיפרתי לעצמי שאין לי כישרון, ואני לא טובה בזה, ואני נמוכה ואין סיכוי שאקלע לסל ולרוץ ? אני, לרוץ ? לא תודה, הרי אחרי 4 שניות ריצה מתחיל לכאוב לי הצד (מעולם לא הצלחתי להקיף את גבעת התחמושת בשיעורי התעמלות ומהבגרות בהתעמלות ניצלתי תודות לנקעים שדאגתי לעשות לקרסול שלי).
אלא שהזרע שנטמן אחרי קריאת "WILD" שהכיל את ה-DNA של הרצון לעשות משהו אחר עם הגוף שלי, משהו שאני "בחיים לא אעשה" (מכירים את זה: "בחיים לא תמצא אותי עושה את זה ואת זה…"?) – התחיל לנבוט והיקום שלח אלי שליחה שהציעה לי לבוא לשחק כדורסל.
בפעם הראשונה צחקתי ואמרתי לה: "אני"? בפעם השנייה שמעתי קול שאומר: "נו, אולי, אבל אני אהיה הכי גרועה בקבוצה" ובפעם השלישית אמרתי לה: "אני באה" אלא שהיא לא יכלה להגיע ואני קפצתי לפתח המילוט. כך עברו כמה שבועות עד אתמול בבוקר.
היא שלחה לי SMS וכתבה: תזכורת: אימון כדורסל ב- 20:45. מיד עניתי: אני לא יכולה, יש לי דיקור סיני בשמונה. ואז קרה לי משהו יוצא דופן: נעצרתי והתבוננתי על הכיתוב במסרון ושאלתי את עצמי: האם אני באמת לא יכולה?
נכון, יש לי דיקור אבל גם הוצע לי להקדים את הדיקור לשעה 18:00 וסירבתי… האם אני שוב מספרת לעצמי סיפור ומחפשת תירוצים למה "אי אפשר" וזה "לא הזמן" ואני "לא משהו בזה" ?
שבריר שניה של שינוי
בשבריר שניה קרה משהו שלא דמיינתי שיקרה: ראיתי את התירוצים והבנתי שהם לא יותר מסיפורים שאני מספרת לעצמי. הם גם לא "האמת" שכל השנים האמנתי והפכתי אותה לעובדה. הם בסך הכול סיפורים ויש לי אפשרות לבחור אחרת ולייצר מציאות אחרת.
ברגע אחד בחרתי להפסיק לספר לעצמי סיפורים ולעשות את מה ש-34 שנים נמנעתי מלעשות: לעלות על מגרש ולשחק בכדור.
בבוקר שאחרי – אני מרגישה נפלא: עשיתי את הבלתי יאומן ביחס לעצמי: רצתי על מגרש, כדררתי כדור, אפילו קלעתי די הרבה פעמים לסל 😎 – אני ! אני! אני !
הישגים חדשים, פריצת דרך אישית, יצירת המציאות שאנחנו מבקשים לעצמנו – מתחילים קודם כל בהסכמה לפרוץ את התודעה ובבחירה חדשה. כל מה שמתגלם במציאות שלנו הוא לא יותר מאשר שיקוף של מה שמוקרן בתודעה שלנו.
כשאנחנו פוגשים הכנסות נמוכות, מספר נמוך של נרשמים לסדנא או לקורס, פחות כסף ממה שאנחנו רוצים שיהיה לנו – כל אלה הם שיקוף של אמונות, תפיסות ופרשנויות שאנחנו בטוחים שהם האמת היחידה הקיימת.
הדרך לפרוץ את התודעה ולהגיע להישגים אישיים חדשים היא קודם כל לשאול: האם זה באמת נכון?
לאחר מכן, עלינו להסכים לעשות משהו אחר למען המציאות שאנחנו רוצים לחוות ואז לפקוח עיניים כדי לזהות את השליחים שמגיעים לעזור לנו
הבחירה להצטרף למחנה הקיץ לשיפור תוצאות המכירה היא בדיוק סוג של בחירה פורצת תודעה שבעקבותיה תוכל לפרוץ דרך אישית במרחב העסקי שלך .
קל מאוד להאמין לסיפורים הפנימיים שאומרים: אה, זה עוד קורס, אה, לקחתי הרבה קורסים ושום דבר לא עבד, אה, זה נשמע מצוין אבל אין לי זמן לזה, כן, אני רוצה להגדיל את המכירות ולמלא את הפעילויות שלי ביותר אנשים – אבל מכירות זה לא בשבילי ואני מעדיף שמישהו אחר יעשה את זה בשבילי…אה, דרך האינטרנט? לא, אני מעדיפה פרונטלי ועוד, ועוד, ועוד.
כל אלה הם סיפורים בדיוק כמו הסיפורים שסיפרתי לעצמי 34 שנים שאני לא יכולה לשחק כדורסל.
אתמול פרצתי את התודעה של עצמי ופרצתי דרך בתחום שתמיד הייתי חלשה בו, אפילו גרועה.
בהנחה שאנחנו דומים מאוד בעצם היותנו בני אדם שהתודעה מתעתעת בנו, המשמעות היא שגם לכם יש בכל רגע אפשרות לבחור לפרוץ דרך משל עצמכם.
אם אתם כמוני, לא מוותרים על השאיפות והמטרות שלכם ומוכנים לעשות את ה-"לא יאומן" משל עצמכם – יש לכם היום אפשרות לבחור לפרוץ את הגבולות המגבילים שלכם ולייצר פריצת דרך כספית ועסקית בעזרת מחנה הקיץ לשיפור תוצאות מכירה: "להרצות להצליח למכור ולהרגיש בנוח".
רק כאשר תסנכרנו את המחשבות עם המילים ועם המעשים – תקבלו את המציאות שאתם רוצים לעצמכם.
כמו שזה נשמע פשוט כך זה מורכב וכמי שעוברת ועושה את זה יום יום – אני מציעה לך בחום להתחיל עכשיו. ממש ברגע זה. אין זמן טוב יותר מאשר עכשיו ואני כאן כדי לחצות אתך את הגבולות של עצמך, עם הנחיה, הדרכה וליווי צמוד במשך כל מחנה הקיץ.
אני רוצה בשבילך את מה שאתה רוצה לעצמך ואני מזמינה אותך לחצות את גבולות ה"אי-אפשר" של עצמך ביחד איתי !
כאן מחכים לך כל הפרטים ומוטב מוקדם מאשר אחר כך 😉 – הרי גם זו בחירה !!!
ובסוף גם קלעת מלא סלים. גדול! את אלופה קרן!
גם לזה עדיין קשה לי לאמין 🙂
בסל הראשוו מיד זלזלתי ואמרתי מזל של מתחילים..
אחר כך הבנתי שאני קולעת על אמת
והאמת, התודעה עשתה שם עבודת קודש:)
Avishay Kaminer liked this on Facebook.
Lavie Kobe Eini liked this on Facebook.
דודו דיין liked this on Facebook.
Nili Dor HaElla liked this on Facebook.
Lee Appel liked this on Facebook.
מיכל ביטון liked this on Facebook.
Eilnit Alok liked this on Facebook.
Reli Wasser liked this on Facebook.
Yoni Aladini liked this on Facebook.