הפוסט הבא עומד לעסוק בנתינה בעסקים.
אני לא יכולה להתחיל אותו ולגעת בנושא מבלי להקדים ולספר לך ש…
במגזין מגעים של חודש נובמבר 2009 חילקנו לקוראים שלנו במתנה ספר אלקטרוני על כתיבת והפצת ספר אלקטרוני בחינם.
אחד מקוראינו הנאמנים, אבירם קליש כתב לנו ותוך כדי קריאת המייל שלו חלפה לי המחשבה, שהשאלה שלו היא נושא לפוסט. הנה מה שגיליתי בסוף המייל שלו:
"כל הכבוד על הספר
כל הכבוד לכם על כל הערך שאתם נותנים
יישר כוח
שאלה לי אליכם
הרבה אנשים ואני בתוכם (למרות שאני מתחיל להפנים ) מוצאים את נתינת הערך קשה בהתחלה,
מאחר והיא דורשת לוותר על האגו ובעצם לתת מידע רב ערך בחינם ללא כל תמורה נראית לעין
איך אתם עברתם את זה ? האם נדרשתם להתגבר על כך גם?
מה היית אומרת למישהו שמתאר אתגר כזה?
איך היית מציעה לו לפתור אותו ולהרגיש טוב עם זה שהוא נותן ערך בחינם
נראה לי שווה פוסט האימייל שלי
:)))))
ערב נפלא
אבירם"
אנחנו כבר עומדים בפתחה של שנת 2011 והפוסט הזה נכתב בסוף 2009 אבל אני מוצאת שהוא עדיין רלוונטי.
את הפוסט הזה אני כתבתי מתוך חיבור עמוק למי שאני ולמה שאני נושאת איתי כדי לתת ולתגמל את הסביבה בקרבה אני חיה. את הפוסט הבא כתבתי כדי לחלוק את אמונתי ואת תפיסתי לנתינה בעסקים.
כל הכתוב כאן מייצג את עולמי ותפיסתי, זה שלי ואל תיקחו את זה ממני 🙂 אלא אם מצאתם שהדברים ראויים לאימוץ.
נתינה בעסקים אינה שונה מנתינה במרחב המשפחתי או במעגל החברתי.
אדם נדיב, רחב לב, אדם שרגיל לתת מתוך הרגל, לא עוצר וחושב "האם אני פראייר" כאשר הוא כותב עוד פוסט שתוכנו מעצים, מקדם, מלמד, מפתח. אדם שכזה פשוט כותב, מפרסם ונותן, כי ככה הוא. בפשטות. בלי מחשבה נוספת.
נדיבות, רוחב לב, נתינה בלי גבולות, הם איכויות שהם ברכה אך גם יכולות להיות קללה.
כשהנותנים הכפייתיים נותנים בלי גבולות בלי לעצור ולקבל, התסכול והקושי עצומים מאחר ולא מתקיימים יחסי גומלין הדדיים, מאוזנים בין הנותן לבין הקבלה שמגיעה אליו. קיימות לא מעט חוויות של חוסר חומרי, של חוסר רגשי.
מאידך, כאשר הנותן, לומד לתת בראש ובראשונה לעצמו, לתת לעצמו את הזכות לומר "לא הפעם, הפעם אני מוכר את הידע", כאשר הנותן לומד לתת לעצמו את המרחב "לתת בלי לצפות לתמורה" , כאשר הנותן לומד לאזן בין הנתינה לאחר מתוך הנשמה לבין נתינה לעצמו – אין האגו משתתף בחגיגת הנתינה והקבלה.
ישנה הרמוניה, זרימה, שפע של אינטראקציות שאינן נספרות ועל כן אין התחשבנות, אין מחשבה על התמורה שכן התמורה מגיעה. היא תמיד מגיעה. הקבלה היא פונקציה של נתינה אך היא אינה פונקציה ישירה. בארבעת שנות הפעילות שלי ברשת, הענקתי רבות ובלי סוף וחוויתי לא מעט תסכולים בגלל שלא השכלתי לזכור את הנוסחה הזו: הקבלה היא פונקציה של נתינה אך היא אינה פונקציה ישירה.
מאז ומעולם נתתי וככל הנראה תמיד אתן פשוט כי כזו אני ובעניין הזה אין לי עניין לשנות מאומה. נהפוך הוא, אימצתי את תכונת הנדיבות כחלק מהמיתוג שלי. הנדיבות יושבת בבסיס אסטרטגיית ההמחרה של ההדרכות שאני מלמדת.
למדתי שכאשר אני רוצה לתת עלי פשוט לתת בלי לחשוב על הנתינה, על התמורה או על התוצאה.
אם אני רוצה לתת זו האמת שלי ועל כן מה שאני צריכה לעשות זה: לתת.
יחד עם זאת למדתי שעלי לשים גבולות לנתינה שיוצרת מאזן לא הוגן (כלפי עצמי) בין נתינה לבין קבלה.
הבנתי שכאשר אני רוצה לקבל תמורה או תוצאה כלשהי מנתינת ערך, עלי לעצור ולבחון בתשומת לב איזו צורה אני נותנת לנתינה. כיום, כאשר אני חווה התעלות והתרגשות בעקבות מידע חדש שאני גומעת ואני מוצאת שיש בידו להועיל לרבים כמוני, אני בוחנת כיצד והיכן אני רוצה לחלוק את הידע הזה: האם בפתיחות ובנדיבות לכל מאן דבעי שרוצה ומחפש את המידע הזה (ואז אני כותבת פוסט) או לחילופין עם לקוחותיי שאני יודעת שהידע הזה יוסיף ערך מוסף לזה שהם כבר שילמו בעבורו או שהם עומדים לשלם לו (לדוגמה, במסגרת לימודי שיווק באינטרנט).
כך או אחרת, כפתור ה- share נלחץ אצלי באופן אוטומטי וברור לי לחלוטין מעמקי הווייתי שעלי לחלוק את המידע.
ישנו רובד נוסף בנתינת ערך שהוא עמוק יותר ופרטי יותר. הוא עולה ומתגלה לי עכשיו בעת כתיבת השורות.
נתינת ערך יש בה משום התעלות והתגלות שלי מול עצמי. בכל פעם שאני משתפת, חולקת, נותנת אני מזינה את עצמי, אני יוצרת עוד תנועה פנימית של המארג בין "נתינה לקבלה מן התוך אל התוך". נתינה החוצה היא סוג של קבלה פנימה והיא מתקיימת ללא שאלה כאשר מתקיימת קבלה עצמית ללא שאלה.
מתוך קבלה עצמית ואהבה עצמית מתאפשרת נתינה ללא פחד, ללא ספק, ללא שאלה. מתאפשרת ומתקיימת נתינה מהלב.
תפיסת השיווק באינטרנט מושתתת על המושג "נתינת ערך" או "הוספת ערך".
אחרי תהליך התפתחות אישית מרוכז ואינטנסיבי על פי קוד הקיום (שנה שלמה של אימונים וימי סוחטים) זכיתי להגיע למקום שבו אני יכולה להציע שותפויות, לחלוק רווחים, לתת מידע בלי השאלה: מה אומרים עלי, מה חושבים עלי, איך תופסים אותי והאם אני פראיירית. מה שעולה בי ומרגיש לי מדויק ונכון יוצא החוצה אל העולם.
זה מקום נפלא ליצור ולתת. זה מקום נפלא להתקיים במרחב הפיסי והווירטואלי ואני מודה לעצמי ולאלוהים על הדרך הזו.
אני מזמינה אותך לבדוק עם עצמך אם אכן הנתינה שלך נעשית מתוך רצון כנה ואמיתי לתת או מתוך רצון להשיג תמורה כלשהי. אין פסול לתת ספר אלקטרוני חינם כאשר ידוע שתוצאת הלוואי של זה היא צמיחת רשימת התפוצה.
זה דבר אחר לכתוב ספר אלקטרוני ולתת אותו חינם רק מתוך הרצון להגדיל את רשימת התפוצה.
אף אחד מלבדך,לא ידע את האמת שלך.
זו היושרה שלך מול עצמך.
לסיום אני אומרת, יש לכל אחד מטען עצום של ידע, ניסיון ומיומנויות לשתף בו.
שיתוף מתוך חוויה של שפע ונתינה כנה מניע את גלגל הקבלה.
ככל שנרבה ביצירת מערכות יחסי גומלין שמבוססות על נתינה החוצה ופנימה, כך נתרחב ונתעצם במרחב של המקום והזמן.
מי ייתן.
אמן.
